״תפוח זהב אהב את אוכלהו״
(דליה רביקוביץ)
הנופש המשפחתי בסוכות
שלא אקח בו חלק
חיים של אחרים אשר רציתי
שיהיו איתך
שיהיו שלי
געגועיי אליך ששבו פתע
דווקא ביום הכיפורים הזה;
מחלתי לך על הכל
והסליחה הותירה בי
אהבה יתרה, מיותרת
דמותך עלתה בי
ביפי תלתליך ועיניך
התכולות בחולצת השבת
מבטך המופתע בכל פעם
מחדש, כשהתלבשתי לפניך,
כשהתפשטתי.. חלום שנגנז
אנחנו לא נבנה סוכה
בחצרנו, במוצאי יום כיפור
המוציא עוון וחטא לנקיון
אל רחום וחנון משקיף
על המרחק שבינינו, כי רב,
ורחמים נושרים מן השמים
כקליפות תפוח זהב
יפייפה נועה
השבמחקהכי כיף לסלוח ולגלות שהאהבה עדיין שם. נקייה יותר
שתהיה שנה טובה