השראה

אתה מוציא ממני 

מעיינות של השראה

שירים נוזלים לי

בין הידיים

זורמים כנהרות 

הנחל לא אכזב עכשיו

גועש הוא וסוחף

ויש חשש מפני הסכנה

ואז הנשימה 

איטית ועמוקה 

ומביאה איתה בשקט

תובנה פשוטה

שאין זה כלל אתה בעצם

זאת האהבה בכבודה ובעצמה

ובעצם אין זאת גם האהבה

זה אלוהים

שבחסדו הופך אותי

לנתיב של אור

של אהבה

ושל שירה 

ואז ההודיה

והתיקון:

אלוהים,

אתה מוציא ממני 

מעיינות של השראה

שירים נוזלים לי

בין הידיים

זורמים כנהרות 

הנחל לא אכזב 

עכשיו ולעולם

איני חוששת

אתה תמיד איתי

תודה.

נועה אינגבר

ריסים הם וילונות זהב

גשר אפך הצר

ממנו יורד אפך הישר 

מעל זיפי שפמך זקנך

הצומחים בערבוביה 

(שלא לומר בבלאגן)

כילדים רכים רצים בדשא

(כמה אושר אוצרים עשבי פניך)

ושתי גבותיך היפות

(מסגרת לעיני התכול שלך, מעליהן פרושים ריסיך, וילונות זהב)

זורמות הצידה מאותו קמט הדר 

החבוי בגשר אפך הצר

שאין יפה כמותו

בכל העולם בכל

התבל, בכל היקום העצום אין גשר

יפה כגשר אפך הצר

המצמיח בי

כל כך הרבה

שמחה. 

נועה אינגבר