רגליות

מוקדש לאחותי האהובה מיכל.


האור חדר אלי
דרך כל המקומות
בהם הוסרה כל שיפוטיות.
הביקורת היחידה היתה
השמש.
היו גם את הרוחות,
נתתי להן לסעור
הקשבתי לניגונן
שורקות אל החלון בעליית הגג
קוראות לי החוצה.

נזכרתי לפתע בכפות רגלינו הקטנות
בתוך הרגליות של חליפות הפיג׳מה מאמריקה.
הסוליה שלהן היתה דקה מדי
ואנחנו היינו רק ילדות
והרצפה היתה קרה
ורק רצינו שיהיה לנו
חם.