פחם
גֶּשֶׁם בָּחוּץ.
אֲנַחְנוּ מְסַכְּמִים אֶת הַסְּכוּמִים.
נִכְנֶסֶת לַחֶדֶר,
מַדְלִיק תַּנּוּר
מִסְתַּכֶּלֶת, אוֹמֶרֶת שֶׁזֶּה בְּסֵדֶר
בַּחֶדֶר הָאֲחוֹרִי מַנִיחָה אֶת הַדְּבָרִים
מִתְפַּשֶּׁטֶת לְאַט
עִרְבּוּבְיָה בְּגָדִים, עוֹרוֹת, כַּנִים -
ולא תּוֹדָה, אֵין צֹרֶךְ בְּחָלוּק.
"נַתְחִיל עוֹד רֶגַע, חַם מַסְפִּיק?"
הַגּוּף הוֹפֵךְ לִכְלִי
הוֹפֵךְ לְחֵפֶץ רַךְ
עַתִּיק
כִּוּוּן הַמְּנוֹרָה אֶל מוּל גּוּפִי
הַמַּבָּטִים מֻפְנִים אֵלַי
מְרֻכָּזִים, מְדּוּדִים, מוֹדְדִים
הַגּוּף הוֹפֵךְ לִכְלִי
זָהָב שֶׁל אוֹר נִשְׁפַּךְ עָלָיו
בְּתוֹךְ הַשֶּׁקֶט
רֶטֶט
עֶפְרוֹנוֹת
פֶּחָם.
©נועה אינגבר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה