הרהורי פתיחה ואורחת ראשונה
לא, זה לא מה שחשבתם. זוהי לא פינת רכילות ספרותית מקוונת, גם לא קטעי יומן חבויים החושפים את מחשבות הכותבת אודות זולתה. זו אף לא סדרת דיונים פילוסופיים בתיאוריית 'האחר' של לוינס:
לא, זה לא מה שחשבתם. זוהי לא פינת רכילות ספרותית מקוונת, גם לא קטעי יומן חבויים החושפים את מחשבות הכותבת אודות זולתה. זו אף לא סדרת דיונים פילוסופיים בתיאוריית 'האחר' של לוינס:
http://www.bialik-publishing.co.il/product_info.php?products_id=751 (אם כי ייתכן שכאלה עוד יבקרו פה ביום מן הימים....).
"הרהורים על אחרים" היא פינה חדשה ברחשירה, בה אארח מעת לעת יצירה אמנותית כלשהי.
היצירות (והיוצרות/ים שלהן) שיתארחו כאן הן יצירות שריגשו אותי עד מאוד, שמצאתי כי הן מיוחדות ונפלאות, ושברצוני לחלוק עם העולם ולאפשר לרבים וטובים ליהנות מהן ולהתרגש כמוני.
לעתים ארשה לעצמי להאיר את היצירה האורחת בכמה מילים אודותיה (אותם הרהורים שעלו בראשי עת נחשפתי אל היצירה ולא נתנו מנוח עד שקיבלו ביטוי בכתב), ולעתים אתן לאורחת לעשות מה שעושה יצירת אמנות טובה בכל אופן – פשוט לדבר בעד עצמה...
האורחת הראשונה ב"הרהורים על אחרים", הנה נעמי בריקמן, אמנית וציירת מופלאה וכן מורה דגולה ומדהימה לרישום וציור.
אודותיה: http://www.art-gallery-yona.com/NOMI/NomiB-homepage.html
מציוריה: http://www.art-gallery-yona.com/NOMI/NomiB-katalog-1.html
אודותיה: http://www.art-gallery-yona.com/NOMI/NomiB-homepage.html
מציוריה: http://www.art-gallery-yona.com/NOMI/NomiB-katalog-1.html
נעמי היא גם מורתי הראשונה והמיתולוגית לרישום וציור, אשר נטעה בי, עוד בנעוריי, את זרע האהבה האינסופי לאמנות הרישום.
קשה לתאר במילים את אהבתי לאשה מיוחדת במינה זו, או לבטא את רגשי ההערכה וההודיה שלי כלפיה. אני מאחלת לך נעמי עוד שנים רבות וטובות של יצירה פוריה והוראה מכוננת.
קשה לתאר במילים את אהבתי לאשה מיוחדת במינה זו, או לבטא את רגשי ההערכה וההודיה שלי כלפיה. אני מאחלת לך נעמי עוד שנים רבות וטובות של יצירה פוריה והוראה מכוננת.
נעמי בריקמן, החלון , שמן על נייר, 2006
לנעמי בריקמן,
רישום
אֲנִי הוֹגָה בָּךְ נָעֳמִי
וְצִיּוּרֵי כֹּל תַּלְמִידַיִךְ מְחַיְּכִים מִן הַקִּירוֹת
חַסְדֵי נְעוּרִים תְּלוּיִים בְּמַּסְקִינְטֶּיִיפּ
יָשָׁן וּמִתְקַלֵּף
אֲנִי הוֹגָה בָּךְ נָעֳמִי
מוֹנָה שָׁלֹשׁ תַּאֲווֹת רָזוֹת:
בֹּקֶר.
אוֹר צְפוֹנִי.
רַק קַו שֶׁמֶשׁ אֶחָד.
©נועה אינגבר
"רק קו שמש אחד עברך" אמר ביאליק.
השבמחקיפה.
תודה.
השבמחקאני מודה שגם משם באה השראה(:
הציטוט האינטר-טקסטואלי מכוון; אמנם שירו היפיפה של ביאליק עוסק בנושא אחר לגמרי(!) אך יש בו משהו מאד רישומי, שקצת בדומה לציוריה של בריקמן מעביר היטב את תחושת האור והרגש החד:
רַק קַו שֶׁמֶשׁ אֶחָד / ח"נ ביאליק
רַק קַו-שֶׁמֶשׁ אֶחָד עֲבָרֵךְ,
וּפִתְאֹם רוֹמַמְתְּ וְגָדָלְתְּ;
וַיְפַתַּח חֶמְדָּתֵךְ וּבְשָׂרֵךְ,
וּכְגֶפֶן פֹּרִיָּה בָּשָׁלְתְּ.
וְרַק סַעַר לֵיל אֶחָד עֲבָרֵךְ,
וַיַּחְמֹס אֶת-בִּסְרֵךְ, נִצָּתֵךְ;
וּכְלָבִים נְבָלִים בַּהֲדָרֵךְ
יָרִיחוּ מֵרָחוֹק נִבְלָתֵךְ –
תרס"א
מתוך: http://www.benyehuda.org/bialik/bia047.html
נראה מעניין.
השבמחקאולי זה ישמע טרוויאלי, אבל יש לי תחושה שבמציאות
היצירות נראות שונה.
הפורטרט הוא של שולמית אלוני?
שלום אברהם, וודאי שבמציאות הציורים שונים (במעט, ובכל זאת,במציאות - מהי מציאות? - הם מעבירים עוד יותר את דקויות האור ויוצרים משהו דרמטי אף יותר מבתמונות שכאן).
השבמחקהדיוקן הוא , ככל הידוע לי, דיוקן עצמי של האמנית שלדעתי לא דומה כלל לשולמית אלוני (לא במציאות בכל אופן,היא יפה מאלוני בהרבה) ואמנם אחרי שהסבת תשומת לבי אני יכולה לראות משהו, אולי. (אגב, לעתים אנשים נוטים לצייר את עצמם כפי שהם רואים עצמם, גם אם זה דומה לאנשים שאינם הם, או מייפה או מכער וכו'. בהחלט עניין מעניין...).