כידון

אַתָּה דּוֹלֶה פִּרְחֵי אֲפַרְסֵקִים בְּחֹד חֲנִית

מוֹתִיר אֶת הַקְּלִיפּוֹת לְשַׁחֲרִית

וּמְבַטֵּל אוֹתָן כִּבְמַטֶּה שֶׁל קֶסֶם

כשעַל שְׂפָתַי אַתָּה מוֹתֵחַ רֶסֶן

אַתָּה דּוֹהֵר בִּי

אַתָּה נִשְׁאַר בִּי

עַד הִדוֹם

יָרֵחַ מְלֻכְסָן בִּשְׁמֵּי הַנֶּשֶׁר

וְאַתָּה צַד אוֹתִי

רוֹעֶה אוֹתִי כְּתַן

שֶׁכְּבָר שָׂבַע

אֶת שְׁאֵרִית הָעֵדֶר

טִפּוֹת פֶּלַחִים נוֹטְפוֹת בָּאוֹר הַמְּאֻחָר

הַלַּיְלָה מְרַקֵּד נִגּוּן אַחֵר

כְּשֵמַצָעֵי וְרָדִים קוֹרְעִים אֶת הַבָּשָׁר

אַתָּה אוֹהֵב אוֹתִי פִּתְאוֹם, וּמִתְעוֹרֵר.

©נועה אינגבר