זהו אני

זהו אני המפחד מעצמי

המפחד משיניי ומגופי.

אנא אל תביטו בי כך

בואו, עזרו לי לעקור את 

עצמי ממני.

© נועה אינגבר 

כְּתֻבָּה

הַסִּיגָרְיּוֹת מַחֲלִישׁוֹת אוֹתִי,

אֲנִי רוֹצָה לִכְתֹּב לְךָ שִׁירִים

אֲפִילּוּ שֶׁאֵינֶנִּי מַכִּירָה אוֹתְךָ

(גַּם עֲנָנִים לְעֵצִים זָרִים).

עָשָׁן רַךְ מיתמר מֵעָלַי

(גַּם עֲנָנִים לָעֵצִים זֵרִים), 

אֲבָל גּוּפִי חַלָּשׁ מִכְּדֵי לִכְתֹּב  --

הַמַּאֲמָץ הַמֻּשְׁקָע בְּשׁוּרוֹת אֵלּוּ מַמָּשׁ 

הוּא מַאֲמָץ של חוֹלֶה סוֹפָנִי

הַכּוֹתֵב צַוָּאָה ליקיריו

וְאִלּוּ אֲנִי 

רָצִיתִי לִכְתֹּב לְךָ

כְּתֻבָּה.


© נועה אינגבר 

טלאי

כֵּיצַד הִתְיָקַרְתָ  לִי בִּזְמַן כֹּה קָצָר
וְאֵיכָה לֹא אֶפְרֹם אֶת תַּכֵּינוּ
נִתְפָּרִים זֶה לְזוֹ, נוֹחִים לְהִתְהַדֵק
לוּלא גּוּפִי הַמָגְלִיד מִלּוּלָאוֹת עָבָר,
לָמוּד מַסְרֵגוֹת כְּאֵב,
נֶעֱמַד בֵּינֵינוּ
פַּעַם הוּא מַחַט דַּקָּה מְפַיֶּסֶת
פַּעַם אֶצְבַּע פּוֹרֶמֶת זְדוֹנִית.


עִרְבּוּב בְּשָׂרינוּ מֵצִּיל אֶת הָאָרִיג
מְהֲלֻמוֹת הָאֵשׁ שֶׁל לְשׁוֹנִי
שֶׁלֹּא בְּכַוָּנָה
מֵטִיחַה בְּךָ קְשָׁרִים


הַחוּטִים מִסְתַּבְּכִים, אֲנִי רוֹעֶדֶת
בּוֹא נֵלֵךְ, נִמְצָא תּוֹפֶרֶת מִקְצוֹעִית
נְתַקֵּן אֶת הַגִ'ינְס
שֶׁלְּךָ, הַקָּרוּעַ וְאֶת
הַזְּקוּקִים לְסִדְקִית.


© נועה אינגבר

מכתבי יום הולדת

מוקדש באהבה לתמר, לכבוד יום הולדתה*.

מְנַסָּה לְתַרְגֵּם אֶת טֶד

לִצְלִילֵי גָּ'אז חוֹרְקִים כִּנְחִירָתוֹ שֶׁל כֶּלֶב זָקֵן

מַמְצִיאָה מִשֶּׁלִי אֶת הלֹא מוּבָן,

מִתְאַהֶבֶת בטֶד כְּמוֹ בְּסֶרֶט.

אָמָּנוּת הַתִּרְגּוּם הַדַּקָּה

מְדַגְדֶּגֶת בְּכַפּוֹת רַגְלַי, רְדוּמוֹת,

כְּמוֹ אַחֲרֵי יְשִׁיבָה מִזְרָחִית אֲרֻכָּה

בְּטֶקֶס חֲתֻנָּה הוֹדִּי.

טֶעַמוֹ הַמָּתוֹק-חֲמַצְמַץ שֶׁל הלִיצִ'י

הִמֵּם אוֹתִי אָז, זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה.

גַּם טֶד מְהַמֵּם אוֹתִי. בְּכֹל פַּעַם.

גַּם בְּלִי שֶׁאָבִין.

*השיר נכתב לפני כמה שנים, במהלך ניסיוני לתרגם משיריו של טד היוז, מתוך ספרו "BIRTHDAY LETTERS". את הספר העניקה לי במתנה ליום הולדתי חברתי היקרה, תמר גינתי, ששלחה אלי את הספר המצוין הזה לת"א, הישר מלונדון הסגרירית. תודה לך תמרה...

© נועה אינגבר

הִרְהוּרִים עַל אַחֵרִים

הרהורי פתיחה ואורחת ראשונה  


לא, זה לא מה שחשבתם. זוהי לא פינת רכילות ספרותית מקוונת, גם לא קטעי יומן חבויים החושפים את מחשבות הכותבת אודות זולתה. זו אף לא סדרת דיונים פילוסופיים בתיאוריית 'האחר' של לוינס:

 http://www.bialik-publishing.co.il/product_info.php?products_id=751  (אם כי ייתכן שכאלה עוד יבקרו פה ביום מן הימים....).

"הרהורים על אחרים" היא פינה חדשה ברחשירה, בה אארח מעת לעת יצירה אמנותית כלשהי.

היצירות (והיוצרות/ים שלהן) שיתארחו כאן הן יצירות שריגשו אותי עד מאוד, שמצאתי כי הן מיוחדות ונפלאות, ושברצוני לחלוק עם העולם ולאפשר לרבים וטובים ליהנות מהן ולהתרגש כמוני.

לעתים ארשה לעצמי להאיר את היצירה האורחת בכמה מילים אודותיה (אותם הרהורים שעלו בראשי עת נחשפתי אל היצירה ולא נתנו מנוח עד שקיבלו ביטוי בכתב), ולעתים אתן לאורחת לעשות מה שעושה יצירת אמנות טובה בכל אופן – פשוט לדבר בעד עצמה...

האורחת הראשונה ב"הרהורים על אחרים", הנה נעמי בריקמן, אמנית וציירת מופלאה וכן מורה דגולה ומדהימה לרישום וציור. 
אודותיה:  http://www.art-gallery-yona.com/NOMI/NomiB-homepage.html
מציוריה: http://www.art-gallery-yona.com/NOMI/NomiB-katalog-1.html

נעמי היא גם מורתי הראשונה והמיתולוגית לרישום וציור, אשר נטעה בי, עוד בנעוריי, את זרע האהבה האינסופי לאמנות הרישום.
קשה לתאר במילים את אהבתי לאשה מיוחדת במינה זו, או לבטא את רגשי ההערכה וההודיה שלי כלפיה. אני מאחלת לך נעמי עוד שנים רבות וטובות של יצירה פוריה והוראה מכוננת.

והרי תמונה אחת שווה אלף מילים, כך אומרים, אז להלן שני ציורים פרי מכחולה של נעמי (שרק עושים טעם של עוד), ושיר פרי עטי (בכל זאת, יש שאינם יכולים בלי מילים), אשר נכתב עבורה ובהשראתה, במרחק השנים והגעגוע:

נעמי בריקמן, החלון , שמן על נייר, 2006

נעמי בריקמן מתוך התערוכה "ראשים מדברים" גלריה יאיר

לנעמי בריקמן,

רישום                                                                                         

אֲנִי הוֹגָה בָּךְ נָעֳמִי

וְצִיּוּרֵי כֹּל תַּלְמִידַיִךְ מְחַיְּכִים מִן הַקִּירוֹת

חַסְדֵי נְעוּרִים תְּלוּיִים בְּמַּסְקִינְטֶּיִיפּ

יָשָׁן וּמִתְקַלֵּף

אֲנִי הוֹגָה בָּךְ נָעֳמִי

מוֹנָה שָׁלֹשׁ תַּאֲווֹת רָזוֹת:

בֹּקֶר.

אוֹר צְפוֹנִי.

רַק קַו שֶׁמֶשׁ אֶחָד.

©נועה אינגבר

כידון

אַתָּה דּוֹלֶה פִּרְחֵי אֲפַרְסֵקִים בְּחֹד חֲנִית

מוֹתִיר אֶת הַקְּלִיפּוֹת לְשַׁחֲרִית

וּמְבַטֵּל אוֹתָן כִּבְמַטֶּה שֶׁל קֶסֶם

כשעַל שְׂפָתַי אַתָּה מוֹתֵחַ רֶסֶן

אַתָּה דּוֹהֵר בִּי

אַתָּה נִשְׁאַר בִּי

עַד הִדוֹם

יָרֵחַ מְלֻכְסָן בִּשְׁמֵּי הַנֶּשֶׁר

וְאַתָּה צַד אוֹתִי

רוֹעֶה אוֹתִי כְּתַן

שֶׁכְּבָר שָׂבַע

אֶת שְׁאֵרִית הָעֵדֶר

טִפּוֹת פֶּלַחִים נוֹטְפוֹת בָּאוֹר הַמְּאֻחָר

הַלַּיְלָה מְרַקֵּד נִגּוּן אַחֵר

כְּשֵמַצָעֵי וְרָדִים קוֹרְעִים אֶת הַבָּשָׁר

אַתָּה אוֹהֵב אוֹתִי פִּתְאוֹם, וּמִתְעוֹרֵר.

©נועה אינגבר

דיוקנאות בדצמבר

השיר 'ככה אני'

פורסם באתר "דיוקנאות בדצמבר", העוסק בשירי דיוקן:

http://decemberp.blogspot.com/2010/12/2010_26.html