זיכרונות פנימיים

לא חַשָבָנוּ עַל אַחְדוּת הַגוּף וְהַנֶפֶש

הֵניעוּ אוֹתנוּ זִיכְרוֹנוֹת פְּנימיים.

לא נַתָנו דַעָתנוּ לַחוֹל וְלַרֶפֶש

שְעוֹררוּ תְהִיוֹת עַל שְבירוּת הַחַיים.

אֲנִי רָצִיתִי לוֹמַר

בּוֹא נִתְבּוֹסֵס בַּזֵעָה

וְאֶת כֹּל הַדְּבָרִים

נַשְׁאִיר לְאַחַר כָּךְ

אֲנִי רָצִיתִי לוֹמַר

הָיוּ לִי כָּמוֹךָ מֵאָה

אַךְ לְפֶתַע הָיִיתָ 

כָּל כָּךְ יְחִידִי.

דְּבָרִים עֲדִינִים וְחוֹמְקִים מִן הָעַיִן

הָיוּ גַּסִּים פְּגוּמִים בַּעֲלֵי צֶבַע בֹּץ

אַךְ אֲנִי אָהַבְתִּי אוֹתָם עֲדַיִן וְיָדַעְתִּי

הַלָּלוּ יַהַפְכוּ בְּתוֹכֵנוּ לְנִגּוּד שֶׁל עַצְמָם.

© נעה אינגבר

הקראת השיר בקליפ שערך רן עזר לרשת אמיגוסטייט:

http://www.youtube.com/watch?v=-CuvH6HdHhI

בְּשִׁבְחֵי הַצִּפֳּרִים

עֲבוּר בִּרְכַּיי גּוּפִי הָיָה

כָּבֵד מִדַּי. הַכְּאֵבִים הָיוּ

בִּלְתִּי נִסְבָּלִים מִשּׁוּם שֶׁהָיוּ

בִּלְתִּי פּוֹסְקִים, מְעַנִּים. 

זרְמֵי כְּאֵב, פְּרוּעִים הָיוּ

דּוֹפְקִים עַל פִיקַת בֶּרֶךְ יָמִין וּמַטָּה

מַטָּה מִמֶּנָּה מִתְפַּשְּׁטִים.

כָּל עצב שָׁם הָיָה נִרְעַד וְנֶאֱחָז

בְּיִסּוּרִים.  עֲבוּר בִּרְכַּיי

גּוּפִי הָיָה קָשֶׁה מִנְשֹא

כָּל הַגֵּו עָלַי כָּאַב, הֵן לֹא יָכְלוּ

לִסְבֹּל אֶת זֶה לְבַד.

לָכֵן גִּיֵּס צִי הַכְּאֵב אֶת כָּתֵף יָמִין

לְאוֹת הִזְדַּהוּת עִם הַבֶּרֶךְ אוֹתַהּ הִזְמִין.

לְעִתִּים גּוּיַס יַחַד עִמָּהּ כָּל הַצַּד הַיְּמָנִי - 

הַגַּב הָעֶלְיוֹן והשכמות, הַיָּד הַכּוֹתֶבֶת,

הָרֵיאוֹת. עוֹצֵר נְשִׁימָה הָיָה הַמֵחוֹשׁ.

הַגַּב הַתַּחְתּוֹן הִתְעַוֵת מִכְּאֵב

בִּלְתִּי נִרְאֶה תַּחַת הָעוֹר וְהַבָּשָׂר

וְהַצַּלֶּקֶת. הִקְרִין אֶת כְּאֵבָיו פֶּרֶא, לְסֵירוּגִין

פַּעַם לְכָל הַגּוּף, פַּעַם רַק לְיָמִין

אֲבָל כִּמְעַט תָּמִיד אֶל הָרַגְלַיִם,

אוֹ בַּמִּקְרֶה הַטּוֹב רַק אֶל הַיְמָנִית.

עֲבוּר נַפְשִׁי, הַכְּאֵב הָיָה 

גָּדוֹל מִדַּי, בִּלְתִּי נִסְבַּל.

גופי הָיָה כָּבֵד מִדַּי עָלֶיהָ, 

וְלֹא מִפְּאַת עֹדֶף מִשְׁקַל.

הַנֶפֶשׁ דַּאֲבָה בְּבִעוּתִים

וּבְעִתוֹת רַבּוֹת בִּקְשָׁה

לְהִסְתַּלֵּק. הַגּוּף הָיָה 

פָּצוּעַ וְכָאוּב מנְשֹא.

וּמָה בְּכֹל זֹאת הוֹתִירָם פֹּה,

חֵרֶף הַכְּאֵב?

לא רַק יֵצֶר הַחַיִּים הַבְּסִיסִי - 

חַיַּי כְּאֵב אֵינָם חַיִּים אֲשֶׁר חָשַׁשְׁתִּי לְאַבֵּד.

אולי הַשֶּׁמֶשׁ, קרניה הַמְּשַׂחֲקוֹת בֵּינוֹת

עָנְפֵי הָעֵץ בְּחַלּוֹנִי, נוֹפְלוֹת בְּשֶׁקֶט 

אֵל תּוֹךְ פְּרָחִים וְנִיצָנִים.

אולי הָעֵץ, אוֹ הֶעֱצִים כּוּלָם

בְּכָל גּוֹנֵי הַיָּרֹק הֲלֹא נִמְנִים.

כמעט תָּמִיד הָיָה יוֹפְיָים  

גָּדוֹל מָסָךְ כְּאֵבַיי. אָמְנַם

עדיין זָעֲקוּ בִּרְכַּיי, רַגְלָיי,

עַמוּד שִׁדְרָה קָמֵל וּמִתְפַּתֵל

כְּאֵב כָּזֶה, שֶׁאֵין מִלִּים לְתַּאַרוֹ,

מַדְּעִיך גַּם יֹפִי שֶׁל פְּרִיחוֹת

וּמָה בְּכָל זֹאת?

אוּלַי הָיוּ אֵלֶּה דַּוְקָא הַקּוֹלוֹת. כֵּן.

לוּ יָכֹלְתִּי לוֹמַר דִּבְרֵי תּוֹדָה בִּשְׂפָתַן

לְדַבֵּר, כָּךְ שֶׁהֵן יָבִינוּ, 

בְּשִׁבְחֵי הַצִּפֳּרִים.

צְלִילֵי צִיּוּץ בְּכָל סֻלָּם וְגֹבַהּ, מִלְּאוּ אֶת הָאֲוִיר

וְאֶת הַנֶּפֶשׁ בִּצְלִילִים, אַף נָעַמוּ קְריאוֹתֵיהֵן הָרָמוֹת

שֶׁל הָעוֹרְבִים.

קוֹלוֹת הַצִּפֳּרִים הָיוּ הַיְּחִידִים

אֲשֶׁר הִצְלִיחוּ לְהָפִיג מְעַט אֶת הַכְּאֵב - 

אֵיזוֹ חֵרוּת צֻוּיְצָה אֵלִי מִכָּל הַכִּיווּנִים.

מִתּוֹךְ שֵׁנִי כִּוּוּנִי אֲוִיר, לָהֶם זָכָה חַדְרִי,

חָדְרוּ אֵינְסְפוֹר צְלִילִים מֵרֻגָשִׁים.

בִּבְקָרִים כְּמוֹ אֵלֶּה, כְּבֹּקר זֶה,

בְּקָרִים בָּהֶם הַגּוּף דָּאַב עַד הִתְאַבֵּן,

יָכֹלְתִּי רַק לִשְׁכַּב דִּמּוּמָהּ וּלְדַמְיֵן

אֶת מְשָּׂב הָרוּחַ בְּעָלֵי הָעֵץ שֶׁבַּחַלּוֹן,

שֶׁלֹּא יָכֹל הָיָה גּוּפִי לָקוּם אֵלָיו, 

וְאַתְּ כְּחֹל הַשָּׁמַיִם וְהַשֶּׁמֶשׁ אֲשֶׁר מֵעָלָיו.

הַבִּרְכַּיִם, גַּם בִּמְאֻזָּן, סָבְלוּ מִן הַזְרָמִים

אֲבָל סָבִיב כָּל זֶה

צִיְּצוּ הַצִּפֳּרִים - 

מַנְגִּינָה אֵינְסוֹפִית מְנַחֶמֶת, מְמַכֶּרֶת

אַלְפֵי קוֹלוֹת וְהַבָּעוֹת, אֵינְסוֹף צְלִילִים.

עַל מִשְׁכָּב כְּאֵבָי עָצַמְתִּי עֵינַיִם

וְנֶאֱלָמְתִּי, מִפְּנֵי עָצַמְתָּ הַכְּאֵבִים.

נִסִּיתִי כְּבָר אֶת כָּל סוּגֵי הַנְּשִׁימוֹת,

דִּמְיוֹן מֻדְרָךְ, אֵינְסְפוֹר סוּגִים שֶׁל מְשַׁכְּכִים

וְדָבָר לֹא הִצְלִיחַ לְהַרְגִּיעַ אֶת צְרָחוֹת הַכְּאֵב

כְּמוֹ יֹפִי קוֹלוֹת הצִיּוּצִים.

דָּבָר לֹא הִרְגִּיעַ אוֹתִי כְּמוֹ אוֹתוֹ הָרֶגַע

בּוֹ קוֹל הַכְּאֵב נֶחֱלַשׁ בְּלִי מֵשִׂים

וְהִתַעַרְבֵּב עַד נָמוֹג 

בִּיצִירַת הַמּוֹפֵת הֲלֹא פּוֹסֶקֶת שֶׁל הַטֶּבַע,

בְּצִיּוּץ הַצִּפֳּרִים.